עונת הנסיעות בפתח, וילדים כמו ילדים, לא תמיד מגיבים בדיוק כמו שמצופה מהם.

תזכרו תמיד לקחת נשימה גדולה, לחשוב שמהגובה שלהם הדברים נראים אחרת, ולהמשיך. בסוף (כמו שתראו) הכל יוצא מושלם.

ובשביל להפוך את הטיול לאפילו נחמד יותר, אספנו המלצות למשחקים שיעבירו לכם נסיעות או טיסות ארוכות.

"משעמם לי" (שתיים וחצי דקות אחרי שעליתם על המטוס לטיול של שבוע)

via GIPHY

– איך היה? – "בסדר" (מי בגיל שלך בכלל ידע מה זה תאילנד)

via GIPHY

מתי נעשה משהו כיף? (ממממההה????)

via GIPHY

מתי חוזרים למלון לראות טלוויזיה? (תכל'ס צודקים)

via GIPHY

אבל לא פגשנו את מסי

via GIPHY

אבל למה לקום כל כך מוקדם, חופש. (10 בבוקר!!!)

via GIPHY

לא אוהב, לא אוהב, לא אוהב, איכס, לא אוהב (בארוחת הבוקר)

via GIPHY

(אבל בסוף:) אתם ההורים הכי טובים בעולם…

via GIPHY

פרק הזמן שבין פורים לפסח הוא תקופה מצוינת עבור אנשים רבים לנקות את הבית, וזו גם הזדמנות טובה לוודא שכל מה שבבית אכן נדרש ונמצא בשימוש, ולהוציא מהבית את מה שכבר אין לו שימוש או שאין בו עניין.

דנית הראל, עוטפות באהבה (צילום: יפעת יוגב)

בשנים האחרונות עלתה המודעות לנושא של תרומה ומתן חפצים יד שנייה. המשפט "מה שאחד לא צריך עשוי להיות אוצר עבור אדם אחר"  הפך עבור רבים לדרך חיים, במיוחד לאור הידיעות על משפחות, אנשים בודדים, ואפילו ילדים וקשישים, שחיים במחסור מתמיד של מוצרי צריכה בסיסיים. אין ספק שכל מה שמחליטים להוציא מהבית עשוי להיות מתאים לתרומה והעברה לאדם אחר שיוכל לעשות בו שימוש.

במציאות הזו הקימה דנית הראל את עמותת "עוטפות באהבה".

"העמותה הוקמה לפני חמש שנים, ממש במקרה", מספרת הראל. "אני עובדת סוציאלית ובמסגרת העבודה נחשפתי למקרים לא פשוטים של אנשים, מבוגרים וילדים כאחד, שצריכים סיוע אך רשויות הרווחה במדינה לא מצליחות להגיע אליהם. הייתי מארגנת תרומות לבד דרך חברים או שכנים והצלחתי להסתדר ולסייע. היו 3-4 משפחות שבאופן קבוע בחגים הייתי עוזרת להן דרך חברים ומכרים. עם הזמן – משנה לשנה גדל באופן ניכר מספר הבקשות לסיוע".

מוקד הפעילות של העמותה בכפר סבא והוד השרון. כיום פורשת העמותה חסות על:

• 60 משפחות וקשישים בכפר סבא – אריזה וחלוקת סלי מזון בראש השנה, פורים (משלוחי מנות) ופסח.
• 40 קשישים החיים בעוני בהוד השרון.
• 27 ילדים שהוצאו מהבית ושוהים במסגרת מטעם רשויות הרווחה בנתניה.
• בלת"מים – כל הזמן יש. חברים ששמעו על מקרה כזה או אחר או גולשים שמתייגים את דנית בפוסטים של בקשות לסיוע.

"העמותה אוספת שמיכות חורף נקיות ,מכובסות ובעלות ריח נעים. מצעים וכלי מיטה – לבוגרים וילדים, בגדי קיץ לילדים מכיתה ד' ומעלה, מידה 10 עד 16 – חולצות, מכנסיים, גרביים (מידה 34-40) ותחתונים. אין צורך בחולצות עם סמלים של בתי ספר כי יש ילדים ממגוון ערים ויש לנו תורם קבוע של חולצות אלה. לכן מתרכזת העמותה באיסוף בגדי יומיום לשעות אחר הצהריים".

למה אתם זקוקים בעמותה?

"חשוב לי שיידעו שאף אחת מחברות העמותה לא מקבלת שכר. כל הפעילות מתבצעת בהתנדבות והעמותה מחפשת עוד ועוד מתנדבים ומתנדבות שיחלקו בנטל הסיוע הדרוש באזור כפר סבא והוד השרון. אני לא מסוגלת לשאת את המחשבה על משפחה או קשיש שהמקרר בבית שלהם ריק ואין להם מה לאכול".

בתקופה האחרונה פועלת העמותה להשיג טופס 46 כדי שעסקים גדולים יוכלו לתרום והתרומה תהיה מוכרת לצרכי מס. קבלת הטופס יהווה צעד משמעותי עבור העמותה.

איזה חפצים אתם צריכים?

"אני רוצה להעלות למודעות את הנושא של תרומת חפצים או פריטים במצב לא טוב. אנשים חושבים בטעות שאם החפצים מועברים לתרומה הם יכולים להיות גם במצב לא שמיש – וזה לא נכון. חייבים לחשוב על מי שמקבל לידיו את התרומה, כנראה אדם שממילא מצבו לא טוב וקבלת תרומה במצב לא טוב משמעותה תחושה לא טובה".

מישהו לדבר איתו

דנית משתפת שהקושי הגדול הוא התמיכה בקשישים: "אלה אנשים בודדים מאד והעזרה הדרושה פחות חומרית – דרושה אוזן קשבת, צריך מדי פעם להגיע לארח חברה לקשיש, לשוחח איתו ולתת לו משמעות. אבא שלי כבר כמה שנים מגיע אל אותם קשישים – יושב לדבר איתם, מארח להם חברה בארוחת הערב או עוזר בתיקונים קטנים בבית. אני בטוחה שכל אדם יכול למצוא שעה או שעתיים בשבוע כדי לשמח אדם אחר – במיוחד קשיש – פרק זמן קצר שכזה יהיה עולם ומלואו בשבילו. המחשבה על קשישים בכפר סבא, עיר מגורי, שמחפשים אוכל בפחי הזבל או שאין להם מה לאכול בבית מדירה שינה מעיני ולא מתקבלת על הדעת".

בחודשי הקיץ עוסקת העמותה בחלוקת ציוד לתלמידי בתי הספר. מלבד ילקוטים שניתן לעשות שימוש חוזר באלה שמצבם טוב – כל שאר הציוד נרכש במיוחד. תודות לחנויות הסטוק הרבות – קל לרכוש את כל הציוד הדרוש בסכומי כסף קטנים.

מיהו ד"ר ארנולדו פיאדוטין שעל שמו העמותה?

"העמותה נקראת על שם דוד שלי שלימד אותי מהי נתינה. לתת בשביל לתת ולא כדי לקבל חזרה, לתת ללא תנאים ובטח אם משהו מבקש – לא לשאול שאלות. מי שמבקש כנראה זקוק לזה. העמותה חיה ונושמת בזכות המתנדבות שפועלות בה. הן הרוח האמיתית שמניעה את העשייה ואני גאה בהן על ההירתמות שלהן".

כוח נשי

לחצו לתמונה המלאה

דנית חשה שיש בכפר סבא והוד השרון כוח נשי עצום וקוראת לנשים נוספות לגלות את העמותה ולהצטרף לשורותיה, בדומה לחברות העמותה שכבר לוקחות חלק בעשייה ומסייעות למאות משפחות, קשישים וילדים".

דנית חולמת להפיק ערב התרמה – ערב סטנד אפ או מופע של אומן שכל ההכנסות שלו יגיעו לעמותה. אפשר יהיה להשתמש בכסף כדי לממן טיפולים רגשיים לילדים. לפני המופע אפשר להציב דוכני מכירה לבעלי עסקים מהאזור וכך הם יקבלו גם חשיפה וגם יוכלו למכור חפצים. (כיום יש שני ילדים שהעמותה מממנת להם שיעורי רכיבה טיפולית). מועצה אזורית דרום השרון נותנת את אולם התרבות שלה בחינם – רק צריך שיהיה אומן שיהיה מוכן להגיע.

עזרה בשיעורי בית לתלמידי בתי הספר – דנית רוצה להקים פרויקט של עזרה בהכנת שיעורי בית או מתן שיעורים פרטיים לתלמידי בתי הספר עבור משפחות שלא יכולות לשלם עבור שיעורים פרטיים. הילדים צריכים עזרה ולעיתים הלמידה שלהם מתעכבת בגלל שאי אפשר לשלם עבור העזרה הצמודה שלה הם זקוקים. יכול להתאים גם לפנסיונרים שיש להם זמן פנוי.

יש לכם מה לתרום? רוצים לקחת חלק בפעילות העמותה? דנית תשמח לשמוע מכם – 054-5659612

בואו לעקוב אחרי פעילות העמותה בעמוד הפייסבוק – https://www.facebook.com/embracingwithlove/

דרך משחקים וצעצועים אנחנו מפתחים יכולות אישיות כבר מגיל צעיר . משחקים רבים נועדו לשפר יכולות מוטוריות וקוגניטיביות, אך למשחקים יש גם תפקיד חשוב בלימוד ועיצוב התנהגות – אישית וחברתית. שיתוף בחוויות ורגשות הוא לעיתים קרובות דבר שאנחנו לא רגילים בו – גם המבוגרים וגם הילדים, וישנם משחקים שיכולים לעזור לנו לשפר את השיתוף החשוב כל כך עם הילדים. משחקים מלמדים אותנו גם להתמודד עם הפסדים ואכזבות – יכולת שתסייע בכל שלב בחיים. להלן 5 משחקים מומלצים על לשיפור שתי היכולות האלה:

פשוט לשתף

משחק שיתוף והכרות שפותח על ידי ליאת זיתוני ורונית חלפון. באישור תו תוכן של מכון אדלר.

זהו משחק חוויתי שמזמין את ההורים לפתח ערוץ תקשורת עם הילדים שלהם (וגם עם עצמם).

המשחק מתנהל על לוח משחק, אפשר לשחק ליד השולחן או על הרצפה- מה שמעדיפים. מספר משתתפים- בין 2-4. מתקדמים על ידי הטלת קובייה בעזרת חיילי משחק.

המיוחד במשחק הוא שאין בו מנצחים או מפסידים, אין מטרה להגיע ראשון לקו הסיום- מתקדמים לפי המספרים שמראה הקובייה. מתי מסתיים המשחק? ממשיכים לשחק עד שמחליטים שמספיק, אפשר להחליט שמשחקים לפי זמן או עד שמסיימים סיבוב אחד או יותר בלוח.

בכל משבצת שעוצרים יש משימת שיתוף בה צריך לשתף את האחרים בדברים אישיים כמו למשל: "כשאני כועס אני…" כיף לי שההורים שלי…", "הייתי רוצה שיום אחד…", "זיכרון שאני רוצה לשתף…" ועוד ועוד.

המשחק מייצר תקשורת ושיתוף. ההורים מהווים מודל עבור הילדים, והמשימה לא תמיד קלה עבורם. אנחנו לא מורגלים לשתף את הילדים שלנו בעולמינו ובחוויותינו. הילדים שצופים במבוגרים משתפים, לומדים בעצמם פרטים שלא ידעו על הוריהם וכן לומדים לשתף את האחרים ברגשות ובחוויות מעולמם.

חשוב להבין כי המשימה אינה קלה עבור ההורים והילדים כאחד, אבל עם הזמן ועם האימון היכולת משתפרת.
לפעמים נגלה שהילדים מתקשים לשתף, הם אומרים "אני לא יודע" ,"אני לא זוכר". במקרה כזה אני מציעה לנסות ולעזור בחשיבה משותפת, להיזכר באירועים מחיי המשפחה שיכולים לתת כוון, או לשתף בחוויה שלכם. וגם, להבין שלא תמיד הילדים יצליחו לשתף… לקבל את זה בהבנה ולאפשר את זה. לפעמים נראה ילדים שמשתפים בחוויות ששמעו מאחרים או בדברים שראו סביבם, זו תחילתה של הלמידה הקשורה בשיתוף האישי בחוויות וברגשות. כל אמירה שלהם, גם אם היא אינה מדוייקת ולא עונה בדיוק על משימת השיתוף שיצאה להם- מבורכת!

תלוי בקוף

משחק של חברת קודקוד. נועד להקנות מיומנויות למידה והעשרת ידע בתחום המספרים והצבעים. בנוסף, מעודד יכולות מוטוריות עדינות הכוללות תכנון, דיוק וויסות כח. מיועד ל- 2 או 4 משתתפים.

המשחק מכיל קופים בארבעה צבעים, עץ וקוביות של צבע וספרות 1-3.
כל משתתף בוחר קופים בצבע מסויים וצריך לתלות אותם על העץ. מי שמסיים לתלות ראשון את כל הקופים שלו- הוא המנצח.
איך יודעים מה לתלות? מטילים את הקוביות ותולים לפי מה שיצא. למשל: אם יצא צבע אדום והספרה 2, ויש למשתתף קופים אדומים, הוא תולה אותם אחד אחרי השני על הענף שקרוב אליו. תליית הקופים אחד אחרי השני, כשהם מתחברים זה לזה, היא מאתגרת. צריך לעזור לילדים לייצב את העץ (או לעשות את זה עבורם) ולכוון אותם איך נכון לתלות את הקופים כך שלא יפלו (יד מתחברת לזנב).
יש כמה דרכים לשחק את המשחק- אפשר לתלות קופים לפי מה שהקוביות מראות ולסיים את המשחק כשהמשתתף הראשון סיים לתלות את כל הקופים. השלב המתקדם יותר, לילדים שמסוגלים להתמודד עם חוסר הצלחה, הפסד וכישלון, הוא לתלות ולהוריד קופים לפי מה שהקובייה מראה: למשל: אם לילד יש קופים אדומים תלויים על ענף, ולי יצא בקוביות 3 אדומים, אני מורידה מהענף שלו 3 קופים אדומים. כך המשחק נהיה מעניין ומאתגר יותר, אבל גם מועד לפורענות עבור ילדים מסויימים.
יש ילדים שמתקשים להתמודד עם הפסד ולכן אנחנו ממעטים לשחק איתם משחקים מהסוג הזה. זו הזדמנות נפלאה לתרגל את העניין בסביבה בטוחה ומוגנת.

אז איך עושים את זה? קודם כל מדברים על זה שיש במשחק הזה מנצחים ומפסידים. שאולי זה לא נעים ולא כייף להפסיד, אבל אלה חוקי המשחק. רק אם יש הסכמה על החוקים אפשר להתחיל לשחק.
חשוב להזכיר שהמשחק הזה הוא משחק של מזל, אין לנו השפעה על הקוביות והמשחק מוכרע לפיהן ולא לפי ידע או כשרון מיוחד שיש למשתתפים.

בשלב הבא, כשההורה מפסיד, הוא יכול להדגים איך נראה הילד כשהוא מפסיד: בוכה, מתעצבן ואומר שהוא לא רוצה לשחק. כן, כן, ממש להתנהג כאילו אתם ילדים שהפסדיו עכשיו במשחק!

במקרים האלה נראה את הילדים הרבה פעמים מופתעים ונבוכים. הם לא מבינים מה קורה. זה מצוין! כאן אנחנו צריכים למנף את זה, להכניס מעט הומור ולהסביר שככה הם נראים במצב כזה. לדבר איתם על "איך זה נראה להם? איך זה מרגיש?" ואפשר גם לענות אם הם לא ממש יודעים מה להגיד ולהסביר שזה נראה מוזר ואולי מצחיק ולא מתאים להפסד במשחק של קופים…. ולכן גם כשהם מפסידים, אפשר להגיד שזה לא פייר או לא נעים אבל כל שאר ההתנהגויות שכוללות בכי, קללות ואלימות לא מתאימות פה.

אנחנו מלמדים את הילדים איך להפסיד! זו מיומנות קשה ואף אחד לא מלמד איך לעשות אותה. אנחנו נוטים להגיד לילדים מה לא לעשות :אל תבכה, אל תקלל, אל תרביץ. אבל שוכחים להגיד מה כן? כשמפסידים מותר להיות עצובים, מותר לכעוס- ואז להגיד שזה קשה, לא נעים, לא פייר, אפשר לעשות פעולה עם הגוף- לרקוע ברגליים, לתפוס את הראש בכאב/צער ועוד דברים דומים שמתאימים לחוקי הבית שלכם.

חשוב לגלות הבנה כלפי הכעס והצער של הילד ולא לבטל אותם- אלה רגשות חשובים והם לגיטימיים בסיטואציה הזו. אנחנו רוצים ללמד להביא את הרגש בעוצמה המתאימה.

בסיום, במידה והילד הצליח להפסיד בכבוד ולפי החוקים שלמד (וזה לוקח זמן! לא בפעם הראשונה נראה את התוצאה הרצויה…) נחזק אותו, נגיד לו שהוא הפסיד בכבוד, אנחנו גאים בו על כך. אם יש צורך אפשר לנחם אותו שבפעם הבאה אולי הוא ינצח…

תופסת צוללות

המשחק מבית חברת קודקוד, משחק זה שמפתח יכולות מוטוריות עדינות (שימוש בצבת), יכולת לתפיסה חשבונית (תפיסת כמות), הנאה ולמתקדמים אימון בכתיבת ספרות….

משחק קופסא שאני אוהבת במיוחד ועם השנים עשיתי לו התאמות ושינויים שיתאימו לצרכים וליכולות השונות של הילדים.
המשחק מכיל קופסא המחולקת לשלושה חלקים: ים כחול ושני חופים- חוף לכל שחקן. בתוך החלק של הים מסדרים את הצוללות (30 צוללות ב- 6 צבעים). מעל הצוללות ניתן להניח נחשים- זה מעלה את רמת המשחק. כל משתתף בתורו מטיל את קוביית המשחק שהיא קובייה עם 6 צבעים. בהתאם לצבע שיצא על המשתתף להוציא את כל הצוללות מאותו הצבע בעזרת הצבת, מבלי להפיל את הנחשים, ולהניח אותה ביבשה שלו. במידה ונחש או יותר נופלים, השחקן נפסל והתור עובר למשתתף הבא. המנצח: מי שהוציא הכי הרבה צוללות. אם יצא צבע מסוים בקובייה ואין כבר צוללות מאותו צבע בים, התור עובר למשתתף הבא (אפשר לעשות וריאציה בה כל משתתף זורק את הקובייה 3 פעמים כדי להגדיל את הסיכוי שייצא צבע שעדיין קיים בקופסא).
על מנת להקל את רמת המשחק, ניתן לשחק בכלל בלי נחשים ואז מתאמנים בעיקר על תפעול הצבת ועל מניה של צוללות.

כדי להעלות את רמת המשחק אני מוסיפה קובייה נוספת של כמות (כמו קוביית שש בש) ואז, כל אחד בתורו זורק 2 קוביות: יוצא כל פעם צבע וכמות, למשל 4 אדום, מה שאומר שצריך להוציא מהים 4 צוללות אדומות.
עוד שלב הוא להכין לוח תוצאות: להכין טבלה בה רשום שמו של כל שחקן וכמה צוללות הוציא בכל תור ובאיזה צבע הן היו. כך עובדים בנוסף, גם על כתיבה של מספרים.

בגילאים הצעירים אפשר לצייר בטבלה את מספר הצוללות שהוצאנו, או מספר של עיגולים/משולשים/כל צורה אחרת במקום הצוללות.
זה משחק שהילדים אוהבים, יש בו גם הנאה וגם למידה – התפקיד שלנו הוא לבחור מה הדרך הנכונה ביותר עבורנו ועבור הילד לשחק במשחק הזה.

יש לשים לב- לחלק מהילדים קשה בהתחלה לתפעל את הצבת. מומלץ להראות להם לפני תחילת המשחק, איך אנחנו מוציאים צוללות, להסביר במילים איך לאחוז נכון את הצבת (בחלק המפוספס שלה), שיש צורך להפעיל לחץ ולעזוב רק בסוף, ובכלל כדאי להתאמן קצת על החלק הזה לפני שמתחילים לשחק במשחק עצמו.

הנה דוגמא לטבלה שאפשר להכין ולמלא במהלך המשחק- מומלץ להכין עם עיפרון וסרגל ואם אפשר שהילד יכין בעצמו, כך נתרגל מיומנות נוספת….

גם כאן, כמו במשחק הקודם, יש את העניין של מנצחים ומפסידים וכאן זה יכול להיות תלוי רק בקוביות= מזל, במידה ואנחנו לא משחקים עם הנחשים, וברמה היותר גבוהה ומורכבת זה בהחלט משחק שמי שיש לו מיומנות טובה יותר בצבת, מצליח יותר. זה כבר מתאים לגילאים גדולים יותר, אבל גם ילדים מגיל 3-4 יכולים לספוג הפסד ולקבל ניצחון אם נציג את העניין בדרך מתאימה.

נסיך ונסיכה

משחק מבית משחקי foxmind: משחק חשיבה ליחיד. חשוב להדגיש שזהו משחק אחד מתוך מבחר אדיר של משחקי חשיבה של החברה הזו ודומותיה ויש עוד רבים וטובים. את זה אני אישית מכירה ואוהבת…. אבל זה לא אומר שהוא היחיד המוצלח שקיים בשוק, ממש לא!
יש לנו נטייה לרכוש משחקי קופסא שמתאימים למספר משתתפים. אני מוצאת שיש יתרונות במשחקי יחיד: הם מיועדים לטווח רחב מאד של גילאים ויש בהם שלבים רבים, כך שכל אחד יכול ליהנות מהם. הילד יכול להעסיק עצמו באופן עצמאי במשחק חשיבה, וזה נדיר. אין כאן תחרות, הילד משחק עם עצמו ומנסה למצוא פתרון יצירתי לבעיה שמוצגת בפניו. ניתן, כמובן, לשחק במשחק גם יחד וזה מרחיב את האפשרויות. בקיצור- אחלה דבר!

ולעצם המשחק- המטרה: הנסיך צריך להגיע לנסיכה ולהציל אותה מהארמון/ לנשק אותה/להגיד לה שלום- מה שתרצו לספר לעצמכם או לילדים שלכם. בגרסה מודרנית ופמיניסטית הנסיכה מגיעה לנסיך ומצילה אותו/ מנשקת אותו /מחבקת אותו…

המשחק מלווה בחוברת רבת שלבים המסודרת לפי רמת הקושי. בחוברת יש דגמים של חלקי טירה ומגדלים מסודרים על לוח המשחק וכן נסיך ונסיכה שממוקמים על לוח המשחק או על המגדלים. בשלב הראשון צריך לסדר את לוח המשחק לפי התמונה- לגילאים הצעירים זה יכול להיות המשחק כולו!

אפשרות נוספת לגילאים הצעירים ממש היא, לבנות מחלקי הטירה ארמון, טירה או כל דבר אחר. ניתן לייצר משחק דמיוני עם הנסיך והנסיכה והמבנה שבניתם. הילד יכול לשחק לבד או שההורה יכול להצטרף אליו בבנייה וגם במשחק הדמיוני. ניתן לספר לילד סיפור על מה שבניתם, לשאול אותו שאלות על מה שבנה ובכך לייצר משחק דמיוני. למשל: הנסיך רוצה להגיע לנסיכה, משהו קרה בדרך, יש בעיה שצריך לפתור ועוד ועוד… אתם יכולים להמציא מה שאתם רוצים. כך הילד לומד לשחק משחק דמיוני ולמצוא פתרונות יצירתיים לבעיה שניצבת לפניו, בלי שיש בהכרח פתרון אחד…

למתקדמים יותר המשחק מתחיל רק עכשיו. אני ממליצה להתחיל את המשחק מהשלב הראשון בחוברת ולהתקדם לפי הסדר. הפתרונות של השלבים המתקדמים מסתמכים על הפתרונות של השלבים הראשונים. מתחילים בכך שהילד בוחר את השלב בו הוא מתחיל ולפי הדוגמא לוקח את החלקים המתאימים ומסדר על לוח המשחק. אחרי שסיים לבנות לפי הדוגמא מגיע שלב הפתרון. כדי לפתור את החידה יש לקחת את החלקים שמופיעים בחוברת בשלב שבחר. רק בעזרת חלקים אלה צריך לפתור את החידה ולמצוא את הדרך שתחבר בין הנסיך לנסיכה.

ניתן לנסות מגוון של אפשרויות אבל רק פתרון אחד הוא הנכון, ויש בתוך החוברת את הפתרון, כך שניתן לבדוק אם עשינו נכון או לא, אם הצלחנו או לא.

מזכירה, המשחק מיועד לכל הגילאים (עד גיל 99+ כך כתוב בהוראות) אז כשהילדים ישנים אתם מוזמנים ליהנות גם….

הך בפטיש

משחקים מבית יצירה/קודקוד: משחק ותיק שמאפשר מגוון רחב של אפשרויות משחק. מיועד לתרגול של מיומנויות רבות ביניהן מוטוריקה עדינה, תפיסה חזותית, יצירתיות, תורות, ניצחון והפסד ועוד….

במשחק יש 2 לוחות שעם, צורות גאומטריות בצבעים ובגדלים שונים, פטיש, מסמרים, כרטיסיות עם דוגמאות ולוח הגרלה.
במהלך השנים המשחק עבר שינויים וכיום ישנן וריאציות רבות למשחק.

אני אוהבת את המשחק הזה בעיקר מאחר והילדים נהנים להכות בפטיש ולנעוץ מסמרים שדומים מאד למסמרים אמיתיים (זה השתנה עם השנים ובחלק מהמשחקים המסמרים לא ממש מסמרים, אז כדאי לנסות ולבדוק לפני שקונים…).

מטרת המשחק: הילדים צריכים להניח על לוח השעם צורות שיש במרכזן חור ולנעוץ בתוכן מסמר עליו מכים עם הפטיש וכך הוא מתחבר ללוח השעם. פעולה זו בפני עצמה היא מורכבת ומצריכה הרבה תכנון עדין של התנועות וויסות של הכח. יש צורך בסבלנות ודיוק והדבר לא פשוט, אבל ההצלחה מתגמלת ומשמחת מאד את הילדים.

בשלב הראשון מומלץ לאפשר לילדים להניח צורות על הלוח באיזה אופן שירצו ולהתנסות באופן חופשי בהכנסת הצורות ללוח השעם עם המסמרים. אפשר לבנות צורה שמורכבת מכמה צורות ובכך לתרגל יכולת של תכנון ובנייה, או פשוט להניח צורות על הלוח באופן אקראי- כל אחד לפי היכולת והרצון שלו. בשלבים המתקדמים יותר ניתן לבנות לפי הכרטיסיות.

נעיצת המסמרים עם הפטיש עשויה להיות לא פשוטה ולעתים מתסכלת. מומלץ במקרים כאלה לעזור מעט, לעודד ולשוחח על כך שלפעמים דברים חדשים שאנחנו עושים הם קשים, שלנסות שוב ושוב ולא להצליח זה מעצבן, מכעיס ולא כייף, אבל על מנת ללמוד דבר חדש זה התהליך, ועם תרגול וחזרות הדבר יהפוך להיות קל יותר.

אחרי תהליך הבנייה, שיכול לקחת זמן רב, אני אוהבת לבקש מהילד לצייר את מה שבנה. זו משימה מורכבת מאד והרבה פעמים קשה לבצע אותה מיד אחרי הבנייה. מה שאני מציעה במקרים כאלה זה להשאיר את הדוגמא שהילד בנה וכמה ימים לאחר מכן, לחזור לדוגמא ורק אז לנסות ולצייר אותה. הציור של הצורות הוא לא פשוט כאשר הדרישה היא לצייר אותן לפי הדוגמא….בהמשך אפשר כמובן לצבוע- שגם זו משימה מורכבת בפני עצמה. (טיפ קטן לצביעה- אני מלמדת את הילדים קודם לסמן עם הטוש את המסגרת של הצורה שציירו ורק אחר כך למלא אותה בצבע).

ניתן לשחק גם בזוגות: כל אחד מקבל לוח משחק, מסובבים את המחוג של לוח ההגרלה ולוקחים צורה לפי מה שיצא בלוח. בצורת המשחק הזו מתווסף אלמנט של תורות ושל ניצחון והפסד…

בקיצור, זה משחק שמכיל בתוכו מגוון של אפשרויות, הוא משחק שיכול להיות מהנה מאד אבל גם מלמד מאד, חשוב לשים לב לאיזון נכון בין שני הדברים על מנת שילד יסכים וירצה לשחק במשחק שוב ושוב.

ועוד דבר או שניים: המשחק מרעיש! כן, כן- מכות של פטיש על צורות פלסטיק שמונחות על לוח שעם עושות רעש. אז שימו לב לעניין, ואם אתם ממש רגישים לרעש, אולי המשחק לא בשבילכם.
בנוסף, המסמרים ממש קטנים- אז הישמרו מתינוקות ופעוטות!